.

"אני, הבת שלו, שם זמני"

מאת עירית דלל זלאיט

 

"מה תעשי עם כל הציורים שלי כשלא אהיה כאן?"

השאלה שלו תפסה אותי לא מוכנה. הייתי אז בת חמישים, אחות בחדר מיון, רחוקה ממנו רגשית ונפשית. הכניסה לסטודיו שלו נאסרה עליי, הדלת לשם הייתה נעולה מיום שאני זוכרת את עצמי. אהבתי כל ציור שלו. הוא קרא להם "הבנים שלי" ועיניו נצצו כל אימת שדיבר עליהם. עליי, בתו היחידה, מעולם לא דיבר כך.

כשהוא שאל מה אעשה עם כל ציוריו לאחר מותו הרגשתי שנפתחה דלת. זו הייתה הפעם הראשונה שדיבר איתי ישירות על ציוריו. הוא היה אז בן שמונים ושלוש.

החלטתי לפתוח גלריה למענו, בביתו, ובה לראשונה גיליתי את עצמי. חזרתי הביתה.

 

קוראים כותבים 

ענת אגמי
המלצה - ספר

אני, הבת שלו -שם זמני. עירית דלל זלאיט

זהו , אחרי זמן רב שלא קראתי ספר

סיימתי את הספר הזה בשתי נשימות ודמעות מתחילתו ועד סופו . מרתק , מרגש , חודר לב , תורם ומעניק , זורם , רהוט ואמיתי כל כך .
לפני כחודשיים הצגתי תערוכת יחיד בגלריה זלאיט .
גלריה שעירית זלאיט הקימה עבור אביה הצייר הנפלא ניסים זלאיט בן ה96 . מקום שהפך לבית . לאמנות . גלריה מכובדת המציגה את ציוריו של זלאיט ומארחת גם תערוכות של אמנים אחרים .
עבורי היו אלו שבועיים של שינוי פנימי , שבועיים מרתקים של שיחות עם עירית ופגישות אקראיות עם אביה ניסים שמדי פעם חצה את הגלריה מהבית אל האטליה שלו . משהו מיוחד ולא קל לתיאור מרחף מעל הגלריה הזו , עננה של קדושה מוזיאלית , משהו עם ריח אמנות של פעם מהול בהשקעה , תשוקה לאמנות , התמדה ורגישות מעוררת פליאה של עירית בתו . גלריה עם ריח היסטורי של מערכת סבוכה , מרגשת ומרתקת בין אב לבתו שסוגרים מעגל מהולה בריח עיקש של צבעים , בדים וחומרים ושל אהבת האמנות נטו .
הקשיים , היופי , ההתמדה ,הריחות והנשמות החזקות עוברים כצבע טרי ומופלא בספר הזה שכתבה עירית זלאיט .

אורית גרושטיין

נכון שזה הראשון לספטמבר והנוהג הוא להעלות תמונות עם ילקוטים, אבל את זה תוכלו למצוא בסטורי של האינסטוש שלי.

רציתי לספר לכם על ספר שבלעתי בשקיקה בשבת האחרונה.

ספר שכתבה עירית דלל זלאיט. עירית המדהימה והמוכשרת בטירוף.
כשעירית פרסמה שהולך לצאת ספר אני מיד רכשתי.
עניין אותי הסיפור מאחורי הבת של.
במיוחד שאני מכירה את האשה המיוחדת הזו.
ולא התאכזבתי.
הכתיבה של עירית מרתקת , לעתים פיוטית, לעתים נוקבת ,
ומלאת אמת כנה וכואבת.
עירית לא מייפה את הסיפור ומנגישה אותו בצורה גאונית,
ובלי קשר לעולם הציור שאין לי ספק שיש בה כשרונות אינסוף - ללא שום ספק זה רק הספר הראשון מיני רבים כיוון שכתיבה כזו וכותבת כזו ראויה לעוד ועוד ספרים.

אני לא זוכרת פרטים אבל לדעתי יש השקה לספר בקרוב בגלריה של עירית אז כדאי ממש גם לרכוש את הספר וגם לבוא לגלריה.

יהודית שפלן
שלום עירית היקרה,
סיימתי ברגע זה לקרוא את ספרך המרגש.
מאחר שיש לי הכרות עם הנפשות הפועלות, וגם ראיתי וחוויתי בעיניי את המקום, את הבית והאטלייה והגלריה - הספר שלך הצליח להאיר את דמותך ונפתוליי נפשך.
זכיתי להכיר היטב את הורייך, וכשקראתי - יכולתי ממש לשמוע אותם אומרים את הדברים שציטטת מפיהם, וגם את הטון בו נאמרו.
בספר הזה נחשפתי לחייך שלך, שרק מעט ידעתי עליהם מפיך, אבל התרשמתי מהנחישות והמסירות, הנדיבות והאחריות שלך. מן הספר עלה כאב גדול שריגש אותי עד דמעות, אך גם תחושה חזקה של סכום דרך חיים נועזה, של התמודדות - דרך שבדיעבד מתגלה כמעצימה ומעוררת תקוה, והבטחה לגאולה.
ומעבר לכל התכונות הללו - גם כשרון בולט וייחודי לציור וכתיבה .
אני חושבת על הזכות הגדולה שנפלה בחלקי כשפנית אלי בזמנו לכתוב את ספרו של נסים ולהכיר אותו ואת משפחתו ואותך.
תודה לך יקירתי,
באהבה,
יהודית שפלן

לונה רבינוביץ
עירית אהובה...לא יכולה לעזוב את הספר לשניה...מרגש מרתק...הרבה מקומות וחיבור גם מסיפור חיי...יוומה עשית לי מה...תודה

גל רונן
בוקר אור!
זה עתה סיימתי לקרא בשקיקה את ספרך...
היה לי קל להתחבר לספר למרות הפרעת הקשב שלי, גם בגלל שאני מכיר אותך ומחובר לסיפור וגם בגלל שלמרותשיש בו חומרים לא קלים הוא כתוב כלקט של סיפורים קצרים השזורים כחוט השני לסיפור חייך. למרות שאני מלווה אותך כבר כמה שנים ודי מעודכן בחלק גדול מהסיפורים, הרגשתי שאני נחשף יותר לשיטוטים בתוך חדרי ליבך בכל התהליך שעברת ועדיין עוברת. מאחל לך המון בהצלחה בהמשך
באהבה רבה
גל

איילת עמית יהודאי
סיימתי לקרוא עם צמרמורת של התרגשות. כתיבה זורמת, פתוחה, חושפנית: על הרגישויות הרבות סביב הצגת אמנות ומערכות יחסים נסתרות בבית פנימה, בין האדם לעצמו ובין האמן לשדה בו הוא נוכח.

הרבה מחשבות ותובנות אישיות תוך כדי הקריאה, גם על הדרך שלי. ממליצה בחום.

אורלי שלם
קראתי בשקיקה, כתוב ברהיטות, בעומק וברגישות. פותח צוהר לנפש האמן, ולעולם האמנות בכלל, למערכות היחסים המורכבות וה'מחיר' שהאמנות 'גובה' לצד ההגשמה והסיפוק. עירית מתארת באומץ ובכינות רבה את חייה לצד אביה האמן ואת תהליך ההשלמה וההתקרבות שעברה עם השנים. מרתק ומעלה הרהורים ומחשבות על הקונפליקט בין ההגשמה האישית אל מול המשפחה והסביבה. ממליצה בחום. שנה נפלאה, בריאות טובה ואריכות ימים לך ולמשפחתך. המשך יצירה פוריה לשניכם והגשמות

עודדה בנין גורן

סיימתי את הקריאה בשקיקה...
מודה שאני משוחדת, עירית היא חברה יקרה, שחלק מעולמה מוכר וידוע לי.
ובכל זאת, אחרי שנות חברות עולה המסך על עוד נדבך מחייה, מרתק, מרגש, משתף, ומגלה עולמות נוספים של אשה/ ילדה/ בת/ אומנית... ובעיקר מתגלה בספר כישרון מרגש, ומבט עמוק פנימה כאילו לעצמה ולאלו החווים את עולמה, בזכות השיתוף החושף שפורט על נימי הרגש.
תודה על השיתוף והחוויה. ותודה על החברות.

דוד גומא

אמש, עירית יקרה, סיימתי לקרא את הספר. כל אינטרוול קראתי בנשימה עצורה. רוצה להודות לך על ההנאה הרבה וההתרגשויות, ולאחל לך הצלחה רבה והנאה בכל דרכייך ועיסוקיך בהווה ובעתיד.

מלכה ניסים

ספר כתוב נפלא, מרגש מאוד

נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר

.